בילדותי, כאשר הלכנו לגני הילדים ובשלב מאוחר יותר הלכנו לבתי הספר.
הכל היה מאוד ברור: הסדר יום היה ברור: בבוקר לומדים,בצהריים נחים, אחר הצהריים משחקים משחקי חצר עם חברים, בערב אוכלים ארוחה משפחתית וכך היה כל יום ביומו.
וגם בזמן השיעורים שנלמדו בבית הספר הכל היה ברור ומסודר.
לשיעורים היתה פתיחה, אמצע , סוף - שכלל לצערינו גם שעורי בית והכנה לשיעור הבא.
וגם כאשר המורה לימדה חומר חדש היא קודם נתנה הקנייה במליאה, ואז התנסות לתלמידים.
שלב אחד הוביל לשלב האחר.
במילים אחרות- הורגלנו לחשיבה לינארית, ברורה. שלנו היתה נהירה ופשוטה.
היום, התלמידים לומדים חומר חדש בחשיבה ספירלית.
אם פעם הינו לומדים בחשבון את סדר פעולות החשבון- שלב אחרי שלב. היום התלמידים לומדים באופן ספירלי.
לדוגמא: תלמיד שלומד חשבון בכיתה א', יכול בתרגיל הניתן לו בשיעור להתנסות בכל פעולות החשבון , בלי שלמד זאת קודם בצורה מסודרת.
לא אשכח, שפעם הגיע תלמיד לשיעור פרטי בחשבון אצל בעלי. התלמיד התקשה בחילוק ארוך. בעלי הסביר לו את שלבי הפעולות על מנת לחלק את התרגיל- באותו אופן שאנחנו למדנו. התלמיד כל כך התרגש מהפשטות והקלות של השיטה . הוא היה בטוח כי בעלי המציא את השיטה לחילוק ארוך. בעלי חייך ואמר לאותו תלמיד כי כך היינו לומדים-שלב אחרי שלב. התלמיד נאנח ואמר כי חבל שהוא לא לומד בשיטות של פעם.
המשפט הזה של אותו תלמיד, מלווה אותי כבר הרבה זמן.
כמורה, כאמא, וכצופה מהצד הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מתבוננת וחושבת על הדור הצעיר. שחי בתקופה כל כך ספירלית ומבלבלת. הכל מטושטש, שום דבר לא ברור. לצערינו זה מתחיל גם בחוסר בהירות של תפקיד ההורים מול ילדיהם, וזה ממשיך בין היתר, בחשיפה המתמדת ומלאת הריגושים שיצרנו לדור הצעיר.
הילדים של היום התרגלו לעודף גירויים, חוסר נחת, קפיצה מנושא לנושא, מדבר לדבר. אין עשיה של דבר עד תומו . (במיוחד בעידן האסמסים, צ'טים, פייסבוק ועוד...).
הרגלנו את ילדינו למשוב מיידי . והתיחסות משמעותית (יתר על המידה) לתגובת חבריהם לכל פעולה ופעולה.
ישנו בלבול הן בסדר היום לילדינו והן בתוכן עצמו. אם פעם בבית ספר היה שיעור מובנה עם הקניה. היום בבתי הספר ישנה דרישה כלפי צוות המורים, מלבד למידה בצורה ספירלית לשלב בשיעור גם כלים מתוקשבים , המוכרים לתלמידים.
בתחושתי הרגשתי כי אני מאוד מרחמת על התלמידים של היום, שנדרשים ללמוד באופן כזה.
אחת הסיבות שהגעתי ללימודים לתואר השני במכללה האקדמית לתחום של תקשוב ולמידה ,היה מתוך אהבה שלי לנושא התקשוב. מאוד רציתי ללמוד כיצד לשלב זאת בעבודתי, אך יחד עם זאת רציתי גם לנסות לגרום לשינוי- להחזיר עטרה ליושנה. לנסות לשלב את התקשוב באופן בו אנו למדנו פעם. השילוב בין שני הדברים היה נשמע לי מצוין.
אך כבר בשיעורה הראשון של ד"ר אתי כוכבי, אתי עשתה סקירה הסטורית מקיפה ומעניינת על נושא התקשוב.
וכאשר אתי הגיע לנושא של אופן החשיבה כיום, ישר העליתי בפניה, את מחשבותיי ועד כמה אני מרחמת על התלמידים היום.
אתי , הקשיבה עד הסוף למחשבותיי. ובתשובתה גרמה לי להבין כי הדור של היום לא הורגל ללמוד באופן לינארי, גם אנחנו כשנולדנו לא היתה לנו חשיבה לינארית, כך הסבירה לי אתי, פשוט חונכנו וככה הורגלנו.
אדם מטבעו, לומד לחשוב בצורה ספירילית ולכן הגישה היום היא ללמד באופן כזה.
אני חיבת לציין שאחרי השיעור המרתק, זה נתן לי המון חומר למחשבה.
והדברים התחילו לחלחל גם בי, כלומדת.
אם עד כה לא "האמנתי" ולא הבנתי את משמעות הלמידה לדוגמא בפייסבוק. בסמסטר הזה בזמן לימודיי, הוכיחו לי מוריי עד כמה הסביבה הזו יכולה להיות סביבה מפרה , שיתופית, מקדמת ובעיקר מיטבית.
אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך- קרתה אתמול.
אתמול התקיים במכללה יום מקוון- יום בו לא היינו נוכחים בפועל בלימודים.אך הלימודים התקיימו בצורה מקוונת.
בקורס של אתי- נתבקשנו להעלות יחידת לימוד מתוקשבת. נושא היחידה היה נתון לשיקלינו.
לאחר שכל זוג העלה את עבודתו, קיבלנו משימה מקוונת- להעריך את עבודת עמיתנו.
כל זוג קיבל מחוון לבדיקת עבודת שותפינו לספסל הלימודים.
אני לא יודעת מה היה יותר מרתק - לראות ולהתפעל מהעבודות התוצרים הנפלאים, המגוונים והיצירתיים שהסטודנטים העלו או אופן הלמידה והמשוב אותו הם כתבו.
כבר בבוקר, הפורום הפך למקום פעיל של למידה, גם באופן וירטואלי היה ניתן להרגיש זאת. היה שיח מברר, שיח לימודי.
במקביל- גם בסביבת הפייסבוק הועלו שאלות לדיון בעקבות העבודות, משובים מיידים, תהיות ומחשבות. תוך כדי קיבלתי מאחת הסטודנטיות אימל עם הארות בונות ומצמיחות לעבודתי, תוך רצון לקדם ולייעל את עבודתי.
היתה אוירה לימודית מדהימה ומעצימה!
החויה עבורי היתה מדהימה! פעם ראשנה הרגשתי מהי למידה שונה!
כל כך התרגשתי מאופן הלמידה, מאופן הביצוע, ומכל המהלך.
כך שנראה לי שסוף סוף אני מתחילה להבין את מה שד"ר כוכבי עליו דיברה.
על חשיבה באופן ספירלית.
והכי אני שמחה- על האפשרות שלי להתבוננות קצת שונה ממה שהיתי כל כך מורגלת.
הלוואי ואמשיך ללמוד על עצמי, לא להתקבע בדברים הרגילים, המקובלים. ללמוד להיות פתוחה גם לכיוונים אחרים.
ולקבל מתנות נפלאות שהחיים מזמנים......
הכל היה מאוד ברור: הסדר יום היה ברור: בבוקר לומדים,בצהריים נחים, אחר הצהריים משחקים משחקי חצר עם חברים, בערב אוכלים ארוחה משפחתית וכך היה כל יום ביומו.
וגם בזמן השיעורים שנלמדו בבית הספר הכל היה ברור ומסודר.
לשיעורים היתה פתיחה, אמצע , סוף - שכלל לצערינו גם שעורי בית והכנה לשיעור הבא.
וגם כאשר המורה לימדה חומר חדש היא קודם נתנה הקנייה במליאה, ואז התנסות לתלמידים.
שלב אחד הוביל לשלב האחר.
במילים אחרות- הורגלנו לחשיבה לינארית, ברורה. שלנו היתה נהירה ופשוטה.
היום, התלמידים לומדים חומר חדש בחשיבה ספירלית.
אם פעם הינו לומדים בחשבון את סדר פעולות החשבון- שלב אחרי שלב. היום התלמידים לומדים באופן ספירלי.
לדוגמא: תלמיד שלומד חשבון בכיתה א', יכול בתרגיל הניתן לו בשיעור להתנסות בכל פעולות החשבון , בלי שלמד זאת קודם בצורה מסודרת.
לא אשכח, שפעם הגיע תלמיד לשיעור פרטי בחשבון אצל בעלי. התלמיד התקשה בחילוק ארוך. בעלי הסביר לו את שלבי הפעולות על מנת לחלק את התרגיל- באותו אופן שאנחנו למדנו. התלמיד כל כך התרגש מהפשטות והקלות של השיטה . הוא היה בטוח כי בעלי המציא את השיטה לחילוק ארוך. בעלי חייך ואמר לאותו תלמיד כי כך היינו לומדים-שלב אחרי שלב. התלמיד נאנח ואמר כי חבל שהוא לא לומד בשיטות של פעם.
המשפט הזה של אותו תלמיד, מלווה אותי כבר הרבה זמן.
כמורה, כאמא, וכצופה מהצד הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מתבוננת וחושבת על הדור הצעיר. שחי בתקופה כל כך ספירלית ומבלבלת. הכל מטושטש, שום דבר לא ברור. לצערינו זה מתחיל גם בחוסר בהירות של תפקיד ההורים מול ילדיהם, וזה ממשיך בין היתר, בחשיפה המתמדת ומלאת הריגושים שיצרנו לדור הצעיר.
הילדים של היום התרגלו לעודף גירויים, חוסר נחת, קפיצה מנושא לנושא, מדבר לדבר. אין עשיה של דבר עד תומו . (במיוחד בעידן האסמסים, צ'טים, פייסבוק ועוד...).
הרגלנו את ילדינו למשוב מיידי . והתיחסות משמעותית (יתר על המידה) לתגובת חבריהם לכל פעולה ופעולה.
ישנו בלבול הן בסדר היום לילדינו והן בתוכן עצמו. אם פעם בבית ספר היה שיעור מובנה עם הקניה. היום בבתי הספר ישנה דרישה כלפי צוות המורים, מלבד למידה בצורה ספירלית לשלב בשיעור גם כלים מתוקשבים , המוכרים לתלמידים.
בתחושתי הרגשתי כי אני מאוד מרחמת על התלמידים של היום, שנדרשים ללמוד באופן כזה.
אחת הסיבות שהגעתי ללימודים לתואר השני במכללה האקדמית לתחום של תקשוב ולמידה ,היה מתוך אהבה שלי לנושא התקשוב. מאוד רציתי ללמוד כיצד לשלב זאת בעבודתי, אך יחד עם זאת רציתי גם לנסות לגרום לשינוי- להחזיר עטרה ליושנה. לנסות לשלב את התקשוב באופן בו אנו למדנו פעם. השילוב בין שני הדברים היה נשמע לי מצוין.
אך כבר בשיעורה הראשון של ד"ר אתי כוכבי, אתי עשתה סקירה הסטורית מקיפה ומעניינת על נושא התקשוב.
וכאשר אתי הגיע לנושא של אופן החשיבה כיום, ישר העליתי בפניה, את מחשבותיי ועד כמה אני מרחמת על התלמידים היום.
אתי , הקשיבה עד הסוף למחשבותיי. ובתשובתה גרמה לי להבין כי הדור של היום לא הורגל ללמוד באופן לינארי, גם אנחנו כשנולדנו לא היתה לנו חשיבה לינארית, כך הסבירה לי אתי, פשוט חונכנו וככה הורגלנו.
אדם מטבעו, לומד לחשוב בצורה ספירילית ולכן הגישה היום היא ללמד באופן כזה.
אני חיבת לציין שאחרי השיעור המרתק, זה נתן לי המון חומר למחשבה.
והדברים התחילו לחלחל גם בי, כלומדת.
אם עד כה לא "האמנתי" ולא הבנתי את משמעות הלמידה לדוגמא בפייסבוק. בסמסטר הזה בזמן לימודיי, הוכיחו לי מוריי עד כמה הסביבה הזו יכולה להיות סביבה מפרה , שיתופית, מקדמת ובעיקר מיטבית.
אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך- קרתה אתמול.
אתמול התקיים במכללה יום מקוון- יום בו לא היינו נוכחים בפועל בלימודים.אך הלימודים התקיימו בצורה מקוונת.
בקורס של אתי- נתבקשנו להעלות יחידת לימוד מתוקשבת. נושא היחידה היה נתון לשיקלינו.
לאחר שכל זוג העלה את עבודתו, קיבלנו משימה מקוונת- להעריך את עבודת עמיתנו.
כל זוג קיבל מחוון לבדיקת עבודת שותפינו לספסל הלימודים.
אני לא יודעת מה היה יותר מרתק - לראות ולהתפעל מהעבודות התוצרים הנפלאים, המגוונים והיצירתיים שהסטודנטים העלו או אופן הלמידה והמשוב אותו הם כתבו.
כבר בבוקר, הפורום הפך למקום פעיל של למידה, גם באופן וירטואלי היה ניתן להרגיש זאת. היה שיח מברר, שיח לימודי.
במקביל- גם בסביבת הפייסבוק הועלו שאלות לדיון בעקבות העבודות, משובים מיידים, תהיות ומחשבות. תוך כדי קיבלתי מאחת הסטודנטיות אימל עם הארות בונות ומצמיחות לעבודתי, תוך רצון לקדם ולייעל את עבודתי.
היתה אוירה לימודית מדהימה ומעצימה!
החויה עבורי היתה מדהימה! פעם ראשנה הרגשתי מהי למידה שונה!
כל כך התרגשתי מאופן הלמידה, מאופן הביצוע, ומכל המהלך.
כך שנראה לי שסוף סוף אני מתחילה להבין את מה שד"ר כוכבי עליו דיברה.
על חשיבה באופן ספירלית.
והכי אני שמחה- על האפשרות שלי להתבוננות קצת שונה ממה שהיתי כל כך מורגלת.
הלוואי ואמשיך ללמוד על עצמי, לא להתקבע בדברים הרגילים, המקובלים. ללמוד להיות פתוחה גם לכיוונים אחרים.
ולקבל מתנות נפלאות שהחיים מזמנים......
