"הרבה יותר מפייסבוק" - זהו שם המאמר שנכתב בעיתון "שיעור חופשי"- עיתון המיועד לציבור המורים. (גיליון 95)
המאמר סוקר בקצרה את התייחסותו של ישראל נעים- רכז תקשוב בבתי"ס באשקלון לעמדת התלמידים והמורים לנושא התקשוב בבתיה"ס.
נעים, טוען כי התלמידים כלל לא מודעים כי המחשב יכול לשמש גם ללמידה פעילה, ועיקר פעילותם היא בהפעלת משחקים והתכתבויות בפייסבוק. הוא כרכז תקשוב, מנסה להחדיר הן למורים והן לתלמידים את השימוש במחשב ככלי למינוף הלמידה.
נעים בעבודת התזה שלו , בדק את הקשר שבין הפעלת תוכנית התקשוב בבתי הספר היסודיים לבין עמדות התלמידים והמורים לגבי הלמידה המתוקשבת. המחקר הצביע, כצפוי, על פער גדול בין תלמידים שלמדו בבתיה"ס שנכנסו לפרויקט, לעומת תלמידים בהם לא הופעל הפרויקט.עיקר הפער נסב סביב מיומנות התלמידים בחיפוש חומר במאגרי האינטרנט. והשתמשות באינטרנט ככלי למחקר עצמאי.
נתון נוסף מעניין בעבודת התזה של נעים העלה כי, הבנות נוטות להשתמש יותר מהבנים לצורך תקשורת. למשל ע"י שימוש בפורום או בדוא"ל.
נעים משער כי פער זה מעיד כי הבנות הן יותר וורבליות ותקשורתיות יותר מהבנים.וכי הן ממשיכות לשוחח האחת עם השניה ולהעזר זו בזו גם כשהן מול מחשב..
הנתונים הראו כי מורים שפעלו בסביבה מתוקשבת , גילו מוטיבציה גבוהה יותר להוראה באמצעות תקשוב והפעלת יישומים מתוקשבים, והביעו שביעות רצון מהוראה ולמידה באמצעות תקשוב. בבתי הספר שבהם הופעלה תוכנית התקשוב , דווקא המורים הותיקים גילו מומחיות רבה יותר במערכת התקשוב.
נעים סובר שלמורים הותיקים, יש ותק גם בהתנהלות מול המחשב והרשת, וגם ותק ברמה הפדגוגית. ולכן לדעתו הם הגיעו לרת מומחיות כה גבוהה.
הלוואי ונשכיל ללמוד מעבודת המחקר של נעים ונצליח ליישם דברים אלו בבתי הספר בו אנו מכניסים את מערכת התקשוב..
המאמר סוקר בקצרה את התייחסותו של ישראל נעים- רכז תקשוב בבתי"ס באשקלון לעמדת התלמידים והמורים לנושא התקשוב בבתיה"ס.
נעים, טוען כי התלמידים כלל לא מודעים כי המחשב יכול לשמש גם ללמידה פעילה, ועיקר פעילותם היא בהפעלת משחקים והתכתבויות בפייסבוק. הוא כרכז תקשוב, מנסה להחדיר הן למורים והן לתלמידים את השימוש במחשב ככלי למינוף הלמידה.
נעים בעבודת התזה שלו , בדק את הקשר שבין הפעלת תוכנית התקשוב בבתי הספר היסודיים לבין עמדות התלמידים והמורים לגבי הלמידה המתוקשבת. המחקר הצביע, כצפוי, על פער גדול בין תלמידים שלמדו בבתיה"ס שנכנסו לפרויקט, לעומת תלמידים בהם לא הופעל הפרויקט.עיקר הפער נסב סביב מיומנות התלמידים בחיפוש חומר במאגרי האינטרנט. והשתמשות באינטרנט ככלי למחקר עצמאי.
נתון נוסף מעניין בעבודת התזה של נעים העלה כי, הבנות נוטות להשתמש יותר מהבנים לצורך תקשורת. למשל ע"י שימוש בפורום או בדוא"ל.
נעים משער כי פער זה מעיד כי הבנות הן יותר וורבליות ותקשורתיות יותר מהבנים.וכי הן ממשיכות לשוחח האחת עם השניה ולהעזר זו בזו גם כשהן מול מחשב..
הנתונים הראו כי מורים שפעלו בסביבה מתוקשבת , גילו מוטיבציה גבוהה יותר להוראה באמצעות תקשוב והפעלת יישומים מתוקשבים, והביעו שביעות רצון מהוראה ולמידה באמצעות תקשוב. בבתי הספר שבהם הופעלה תוכנית התקשוב , דווקא המורים הותיקים גילו מומחיות רבה יותר במערכת התקשוב.
נעים סובר שלמורים הותיקים, יש ותק גם בהתנהלות מול המחשב והרשת, וגם ותק ברמה הפדגוגית. ולכן לדעתו הם הגיעו לרת מומחיות כה גבוהה.
הלוואי ונשכיל ללמוד מעבודת המחקר של נעים ונצליח ליישם דברים אלו בבתי הספר בו אנו מכניסים את מערכת התקשוב..
