יום שבת, 25 ביוני 2011

הרבה יותר מפייסבוק...

"הרבה יותר מפייסבוק" - זהו שם המאמר שנכתב בעיתון "שיעור חופשי"- עיתון המיועד לציבור המורים. (גיליון 95)
המאמר סוקר בקצרה את התייחסותו של ישראל נעים- רכז תקשוב בבתי"ס באשקלון לעמדת התלמידים והמורים לנושא התקשוב בבתיה"ס.
נעים, טוען כי התלמידים כלל לא מודעים כי המחשב יכול לשמש גם ללמידה פעילה, ועיקר פעילותם היא בהפעלת משחקים והתכתבויות בפייסבוק. הוא כרכז תקשוב, מנסה להחדיר הן למורים והן לתלמידים את השימוש במחשב ככלי למינוף הלמידה.
נעים בעבודת התזה שלו , בדק את הקשר שבין הפעלת תוכנית התקשוב בבתי הספר היסודיים לבין עמדות התלמידים והמורים לגבי הלמידה המתוקשבת. המחקר הצביע, כצפוי, על פער גדול בין תלמידים שלמדו בבתיה"ס שנכנסו לפרויקט, לעומת תלמידים בהם לא הופעל הפרויקט.עיקר הפער נסב סביב מיומנות התלמידים בחיפוש חומר במאגרי האינטרנט. והשתמשות באינטרנט ככלי למחקר עצמאי.
נתון נוסף מעניין בעבודת התזה של נעים העלה כי, הבנות נוטות להשתמש יותר מהבנים לצורך תקשורת. למשל ע"י שימוש בפורום או בדוא"ל.
נעים משער כי פער זה מעיד כי הבנות הן יותר וורבליות ותקשורתיות יותר מהבנים.וכי הן ממשיכות לשוחח האחת עם השניה  ולהעזר זו בזו גם כשהן מול מחשב..
הנתונים הראו כי מורים שפעלו בסביבה מתוקשבת , גילו מוטיבציה גבוהה יותר להוראה באמצעות תקשוב והפעלת יישומים מתוקשבים, והביעו שביעות רצון מהוראה ולמידה באמצעות תקשוב. בבתי הספר שבהם הופעלה תוכנית התקשוב , דווקא המורים הותיקים גילו מומחיות רבה יותר במערכת התקשוב.
נעים סובר שלמורים הותיקים, יש  ותק גם בהתנהלות מול המחשב והרשת, וגם ותק ברמה הפדגוגית. ולכן לדעתו הם הגיעו לרת מומחיות כה גבוהה.
הלוואי ונשכיל ללמוד מעבודת המחקר של נעים ונצליח ליישם דברים אלו בבתי הספר בו אנו מכניסים את מערכת התקשוב..

יום שני, 20 ביוני 2011

רפלקציה....

אני רואה, כי אומנם עבר זמן קצר מתחילת לימודיי בלימודי תואר השני בתקשוב ולמידה.
 ויחד עם זאת עברתי תהליך משמעותי בחשיבה.
אם עד כה לא הייתי בטוחה כי אני רוצה שהעולם החינוכי והבית ספרי יהפוך לעולם תקשובי, היום הבנתי כי גם אם אני רוצה וגם אם לא-המהפיכה כבר כאן!!
שאלת הרצון כבר לא רלוואנטית לנו המורים, הדבר היחיד הרלוונטי הוא- מה אנחנו הולכים לעשות עם זה?
כפי שהמרצה שלנו ד"ר אתי כוכבי הסבירה בהרצאתה היום,  עלינו המורים  להחליט האם אנחנו נלחמים במציאות התקשובית הזאת, וממשיכים ללמד בדרכינו הישנה והמסורתית- תוך התעלמות מהעולם התקשובי , או האם נשכיל ונלמד לקחת את המציאות של היום ונדע למנף אותה ולהעזר בה ע"מ ללמד את ילדינו להשתמש בתקשוב בצורה מושכלת.
אני חייבת להודות שעיקר הפחד שלי , בלהפוך "למורה מקוונת" , נבע מהפחד להפוך למורה "לא מכוונת". אמחיש זאת בדוגמא שנראית כקטנה, אך בעיני- היא משמעותית וגדולה.
אם עד כה- כאשר תלמיד הגיש לי עבודה, רציתי לתת לו משוב בע"פ, בצרוף משוב בכתב. המשוב התייחס גם לצד הלימודי וגם לפן האישי. הקפדתי תמיד לכתוב את משוביי בכתב ידי ולא במחשב- כדי שהתלמיד ירגיש "נימה אישית" ממני.
בעולם התקשובי כאשר הכל נעשה בעידן האינטרנט והמחשב, דאגתי כי בין היתר-  גם משובים לתלמידיי אצטרך לתת הבופס ממוחשב, ובכך לא אצליח להעביר את הנימה האישית.
עוד בהיותי חושבת, ודנה ביני ובין עצמי על הסוגיה שהעליתי, נשלח אלי משוב ורפלקציה על הבלוגים שרשמנו במסגרת לימודיי.
הרפלקציה נכתבה בידי ראש החוג לתקשוב- ד"ר גילה קורץ וגב' נעמי פורת, 
נדהמתי לראות ולקרוא כל מילה ומילה!  הרגשתי כי גם דרך "דפי האינטרנט" והעולם המיחשובי, הצליחו דר' קורץ וגב' פורת- להעביר לי רפלקצה בצורה מקצועית ביותר, תוך התיחסות לכל פרט ופרט, ובעיקר נדהמתי לגלות כי גם בצורה תקשובית- ניתן  לתת "משוב אנושי" וחמים.
ישנו משפט בהלכה היהודית שמשתמשים בו לפעמים במליצה: "חדש- אסור מן התורה".
החדש לפעמים הוא מפחיד, אך אם לא נתנסה- תמיד נשאר מפוחדים!
כנגד האימרה לעיל, נאמר את האימרה הבאה: "הישן יתחדש, והחדש יתקדש".