אני רואה, כי אומנם עבר זמן קצר מתחילת לימודיי בלימודי תואר השני בתקשוב ולמידה.
ויחד עם זאת עברתי תהליך משמעותי בחשיבה.
אם עד כה לא הייתי בטוחה כי אני רוצה שהעולם החינוכי והבית ספרי יהפוך לעולם תקשובי, היום הבנתי כי גם אם אני רוצה וגם אם לא-המהפיכה כבר כאן!!
שאלת הרצון כבר לא רלוואנטית לנו המורים, הדבר היחיד הרלוונטי הוא- מה אנחנו הולכים לעשות עם זה?
כפי שהמרצה שלנו ד"ר אתי כוכבי הסבירה בהרצאתה היום, עלינו המורים להחליט האם אנחנו נלחמים במציאות התקשובית הזאת, וממשיכים ללמד בדרכינו הישנה והמסורתית- תוך התעלמות מהעולם התקשובי , או האם נשכיל ונלמד לקחת את המציאות של היום ונדע למנף אותה ולהעזר בה ע"מ ללמד את ילדינו להשתמש בתקשוב בצורה מושכלת.
אני חייבת להודות שעיקר הפחד שלי , בלהפוך "למורה מקוונת" , נבע מהפחד להפוך למורה "לא מכוונת". אמחיש זאת בדוגמא שנראית כקטנה, אך בעיני- היא משמעותית וגדולה.
אם עד כה- כאשר תלמיד הגיש לי עבודה, רציתי לתת לו משוב בע"פ, בצרוף משוב בכתב. המשוב התייחס גם לצד הלימודי וגם לפן האישי. הקפדתי תמיד לכתוב את משוביי בכתב ידי ולא במחשב- כדי שהתלמיד ירגיש "נימה אישית" ממני.
בעולם התקשובי כאשר הכל נעשה בעידן האינטרנט והמחשב, דאגתי כי בין היתר- גם משובים לתלמידיי אצטרך לתת הבופס ממוחשב, ובכך לא אצליח להעביר את הנימה האישית.
עוד בהיותי חושבת, ודנה ביני ובין עצמי על הסוגיה שהעליתי, נשלח אלי משוב ורפלקציה על הבלוגים שרשמנו במסגרת לימודיי.
הרפלקציה נכתבה בידי ראש החוג לתקשוב- ד"ר גילה קורץ וגב' נעמי פורת,
נדהמתי לראות ולקרוא כל מילה ומילה! הרגשתי כי גם דרך "דפי האינטרנט" והעולם המיחשובי, הצליחו דר' קורץ וגב' פורת- להעביר לי רפלקצה בצורה מקצועית ביותר, תוך התיחסות לכל פרט ופרט, ובעיקר נדהמתי לגלות כי גם בצורה תקשובית- ניתן לתת "משוב אנושי" וחמים.
ישנו משפט בהלכה היהודית שמשתמשים בו לפעמים במליצה: "חדש- אסור מן התורה".
החדש לפעמים הוא מפחיד, אך אם לא נתנסה- תמיד נשאר מפוחדים!
כנגד האימרה לעיל, נאמר את האימרה הבאה: "הישן יתחדש, והחדש יתקדש".
ויחד עם זאת עברתי תהליך משמעותי בחשיבה.
אם עד כה לא הייתי בטוחה כי אני רוצה שהעולם החינוכי והבית ספרי יהפוך לעולם תקשובי, היום הבנתי כי גם אם אני רוצה וגם אם לא-המהפיכה כבר כאן!!
שאלת הרצון כבר לא רלוואנטית לנו המורים, הדבר היחיד הרלוונטי הוא- מה אנחנו הולכים לעשות עם זה?
כפי שהמרצה שלנו ד"ר אתי כוכבי הסבירה בהרצאתה היום, עלינו המורים להחליט האם אנחנו נלחמים במציאות התקשובית הזאת, וממשיכים ללמד בדרכינו הישנה והמסורתית- תוך התעלמות מהעולם התקשובי , או האם נשכיל ונלמד לקחת את המציאות של היום ונדע למנף אותה ולהעזר בה ע"מ ללמד את ילדינו להשתמש בתקשוב בצורה מושכלת.
אני חייבת להודות שעיקר הפחד שלי , בלהפוך "למורה מקוונת" , נבע מהפחד להפוך למורה "לא מכוונת". אמחיש זאת בדוגמא שנראית כקטנה, אך בעיני- היא משמעותית וגדולה.
אם עד כה- כאשר תלמיד הגיש לי עבודה, רציתי לתת לו משוב בע"פ, בצרוף משוב בכתב. המשוב התייחס גם לצד הלימודי וגם לפן האישי. הקפדתי תמיד לכתוב את משוביי בכתב ידי ולא במחשב- כדי שהתלמיד ירגיש "נימה אישית" ממני.
בעולם התקשובי כאשר הכל נעשה בעידן האינטרנט והמחשב, דאגתי כי בין היתר- גם משובים לתלמידיי אצטרך לתת הבופס ממוחשב, ובכך לא אצליח להעביר את הנימה האישית.
עוד בהיותי חושבת, ודנה ביני ובין עצמי על הסוגיה שהעליתי, נשלח אלי משוב ורפלקציה על הבלוגים שרשמנו במסגרת לימודיי.
הרפלקציה נכתבה בידי ראש החוג לתקשוב- ד"ר גילה קורץ וגב' נעמי פורת,
נדהמתי לראות ולקרוא כל מילה ומילה! הרגשתי כי גם דרך "דפי האינטרנט" והעולם המיחשובי, הצליחו דר' קורץ וגב' פורת- להעביר לי רפלקצה בצורה מקצועית ביותר, תוך התיחסות לכל פרט ופרט, ובעיקר נדהמתי לגלות כי גם בצורה תקשובית- ניתן לתת "משוב אנושי" וחמים.
ישנו משפט בהלכה היהודית שמשתמשים בו לפעמים במליצה: "חדש- אסור מן התורה".
החדש לפעמים הוא מפחיד, אך אם לא נתנסה- תמיד נשאר מפוחדים!
כנגד האימרה לעיל, נאמר את האימרה הבאה: "הישן יתחדש, והחדש יתקדש".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה