"הוראה בעזרת תקשוב או תסכול"??! - זו הכותרת שמצאתי לנכון לפתוח בה את הבלוג שלי מלפני שבועיים.
חברתי אביגיל ואני הינו אז בעיצומה של בניית יחידת לימוד מתוקשבת, שנדרש מאתנו הסטודנטים להכין, במסגרת הקורס של ראש החוג: דר' גילה קורץ.
את הרשומה ההיא לא ראיתי לנכון לפרסם, כי היא נכתבה בשעת תסכול. ורציתי לקחת זמן מחשבה ורגע נשימה כדי שאצליח לנתח מה קרה שגרם לי לכל כך הרבה תסכול.
אז במרחק אומדן של שבועיים, הנה התובנות אליהם הגעתי,
ולפני התובנות אסרוק בקצרה את שארע:
כאשר נאמר לנו בקורס , ע"י דר' גילה קורץ, כי עלינו לבנות יחידת לימוד מתוקשבת כבת שעתיים, ע"י אתר גוגל סייטס. שמחתי היתה גדולה- הנה! סוף סוף אתנסה בבניית יחידת לימוד מתוקשבת, סוף סוף אצליח להעביר את התכנים הנלמדים לתלמידיי היקרים בצורה שונה ומיוחדת. אצליח ליישם את סביבת העבודה כידידותית, תואמת לגיל תלמידיי, תוך שילוב מגוון פעילויות מתוקשבות. אצליח ליישם ולו במעט את מה שלמדנו במכללה!
לאחר שבחרו נושא ליחידת לימוד , התישבנו אביגיל ואני במרץ רב על העבודה.
היה ברור לנו מה מטרותינו, וכיצד אנו רוצות שהאתר יראה.
כמי שאוהבת לעבוד בסביבה מתוקשבת ונהנית מאתגרים- מצאתי את עצמי שמחה על משימה מאתגרת זו.
בתחילה -לקח לי זמן ללמוד את מאפייני האתר- נון שוין, טבעי, נורמאלי ואפילו כדאי! ללכת צעד אחר צעד. מי אמר שהלמידה היא רק עבור התלמידים? מצוין- אז לשנס מותניים ו-קדימה לעבודה!
אך ככל שעבר הזמן, השמחה התחלפה בבהלה :צצו בעיות. צפיתי שיהיו בעיות טכניות אך לא על כל צעד ושעל!
מתברר שכנראה לאתר יש חוקים משלו. והגיון רק לו! כגון: נסיון להזיז את האוביקטים באתר, ולפתע פתאום-מתברר שפעולה זו מחקה חצי מהתוכן שפורסם! יום למחרת לאחר עבודה רצופה של מספר לא מבוטל של עבודה ועמל של אביגיל ושלי- התברר שבאתר יש בלבול של הדפים. דברים שלכאורה אמורים להיות כל כך פשוטים- נהפכו פתאום לכל כך מורכבים! במיוחד כשאתה מעונין שהאתר יהיה ידידותי למשתמשים הצעירים.
במקום למצוא את עצמי נהנית מהעשיה, מצאתי את עצמי מתוסכלת מחוסר ציות האתר.
במקום לעסוק בתוכן- מצאתי את עצמי עסוקה רק בטכני. בפתירת בעיות.
לאחר ששתפתי בתסכולי את כל בני ביתי, חברותיי, ואפילו את גב' נעמי פורת המקסימה (אשר מלווה אותנו בהדרכה צמודה- מטעם המכללה- תודה!)
וגם לאחר שניסינו למצוא פתרונות לבעיות הרבות שצצו עם חברינו הסטודנטים שישר ניסו לעזור בכל מה שניתן (תודה מיוחדת לדר' גילה לוי עצמון, לגלית ורדי ולגילה קיסלביץ)
החלטתי בשעת משבר, לאחר שעות רבות של עבודה של אביגיל ושלי- לשתף את תחושותיי בבלוג שלי- בו ציינתי עד כמה נראה לי מיותרת העבודה האינסופית גם באתר וגם...על המידות. כתבתי שם בצורה משכנעת להפליא עד כמה חשובה הלמידה הפרונטלית בסביבת לוח וגיר. ועד כמה לא רלוונטי שמורים ישבו שעות ויבנו יחידות לימוד מתוקשבות.
את הבלוג לא פרסמתי- כפי שכבר ציינתי.
כשהגיעה שבת ונרגעו קצת הרוחות,התארחו אצלינו בשבת אחי ואשתו היקרים.
ובשבת- תוך כדי הארוחה כשמדברים על דא ועל הא- אני משתפת גם בתחושותיי על העבודה באתר.
וגיסתי אותי משתפת, שבנם הגדול אורצ'וק - בכיתה מתוקשבת הוא לומד.
ופתאום ביה"ס שהיה עד כה כה משעמם ולא רלוונטי נהפך באחת- לאטרקציה לתלמידים. אפרת בגאון אומרת שהנה סוף סוף השכילו לעשות במשרד חינוך- להתאים את סביבת הלימוד לילדים המתוקשבים של היום.
ואני ישר מנסה להבין, מה כל כך מיוחד בזו הסביבה המתוקשבת? ומזמינה אלי את אורצוק (המהמם!!!) ואותו מתחילה לשאול על הסביבה המתוקשבת.
ופתאום , ישנה גם חשיבה במוחי אחרת. והדברים מתחילים להיות פחות שחור ולבן ונאמדים יותר בפספרקטיבה נכונה.
שהרי כל סביבת עבודה חדשה דורשת זמן התרגלות, התנסות , תכנון ומחשבה.
אז נכון שאולי לגוגל סייטס- לא אשוש לחזור.אך ישנם אתרים אחרים שאיתם ניתן את החלום ליישם.
כי באמת מה לעשות שהדור של היום עם הטוב והרע- הוא דור מתוקשב, שדורש למידה אחרת ושונה.
וכבר אני חושבת- שנה הבאה , ביה"ס הולך להיות מתוקשב.
ובעלי היקר והכשרוני הולך לצעוד בראש התכנית.
אני ניחא, מאמינה בזה ורוצה בשינוי הטכנולוגי. אך מה יהא עליו מסכן- שיהא עליו את המורות הצמודות ללוח וגיר (הן עדין לא מוכנות להתקדם לטוש)- לשכנע אותן ללמד בראש מתוקשב- אוי ואי!
לא נראה לי שיהיה לו בעיה לתפעל את הצד הטכני- הרי הוא אלוף!
עיקר הבעיה - תהיה לשנות את גישת המורים המקובעים.....
נסיון
השבמחקורד היקרה,
השבמחקסיקרנת אותי ומחכה בקוצר רוח לקרוא איך מתקדם הפרוייקט.
בהצלחה רבה.
א'
רק שלא נשכח, תלמידים הם תלמידים התיקשוב אמנם טוב ויעיל במציאות העכשוית אבל ישנם תלמידים שהטוש והלוח עדיין טובים להם. זכור לי באוניברסיטה שיעור שהועבר במצגת מה שלכאורה צריך להיות ברור ומרשים, בסוף הקורס נכשלתי... בקורס קיץ שלקחתי חזרנו על אותו נושא אלא הפעם עם גיר ולוח ומסתבר שהדברים היו מובנים הרבה יותר. למה? כי כשהכל נבנה לאט לאט (מדובר בתהליך) בקצב התקדמות השיעור ללא שיקופיות מובנות זה אחרת.
השבמחקברור שתקשוב הוא קצת יותר מתקדם, אבל הכל בערבון מוגבל, בוא לא נשכח שהאינטראקציה מורה תלמיד חשובה הרבה יותר מהאינטראקציה מורה מחשב.
היכולת לתקשר תיקשורת בין אישית ולחוש תלמידים אינה נמדדת בצורה ממוחשבת, מנגד גדולתו של מורה כן נמדדת ביכולת שלו לחוש תלמידים.
במציאות העכשוית תיקשוב חשוב, אבל הוא לא שווה שום תסכול של מורים.
יש צורך למצוא את השילוב בין תקשוב להוראה פרונטלית.
מסכימה עם כל מילה!
השבמחקהוראה מתוקשבת לא באה במקום מורה בכיתה.
היא באה כתוספת - דהיינו, המורה מלמד ותוך כדי התלמידים מתנסים גם הם, כמובן שהמורה נוכח בכיתה. עובר בין התלמידים.
נותן הכוונה, הארה, העצמה, לכל תלמיד.
וכל תלמיד מתקדם בקצב שלו.
ביננו גם בלוח וגיר ניתן לא להבין. אין ספק שזה תלוי בטיב ההוראה והאנטראקציה בין המורה לתלמיד.
את צודקת.
השבמחקרק לאור העובדה שנושא התקשוב נמצא כל כך חזק עכשיו בתודעה צריך לדאוג שהכלים הבסיסיים הנדרשים ממורה ימשיכו להיות הכלי העיקרי בהוראה.
קל מאוד לפספס את העיקר כאשר הוא מכוסה על ידי הוראה מתווכת תיקשוב.
ורד, אני יודע שאת לא כזו
אין ברירה חייבים לצעוד קדימה עם הקידמה , נכון שאפשרי להמשיך ללמד את הילדים עם לוח וגיר אבל חשוב להכין אותם לחיים , ובחיים היום ובעתיד המגמה רק תגבר , הכל ממוחשב. לכן חשוב לחשוף את הילדים לסביבה ממוחשבת כמה שיותר, להכין אותם לחיים ..
השבמחק