יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

עבודה סמנריונית

טוב, אז החגיגה נגמרה. חופשת הלידה תמה ואני ללימודים חזרתי
ויחד עם החזרה ללימודים . צריך להתרגל להפעיל את הראש מחדש
בכל הנוגע לעבודת סיום לתואר השני.
אז אומנם בבלוג אני אמורה לכתוב רק דברים הקשורים ללימודים ולצד הפדגוגי הקשור לתקשוב
אבל אני כאדם מאמין- מאמינה כי הכל קשור להכל והעיקר אני מאמינה כי אין דבר הקורה בחיינו סתם.
לכל דבר יש משמעות.
אני רואה זאת גם בהחלטה על נושא כתיבת העבודה.
כפי שכתבתי בעבר, שמעתי בכנס לנשים דתיות את הרצאתו המרתקת של הרב יונה גודמן על סכנות הפייסבוק
ואז החלטתי לכתוב בעבודתי על נושא זה.
במקביל, במסגרת עבודתי במשרד החינוך.
נחשפתי למקרים של תלמידים עם בעיות רגשיות מאוד מאוד קשות אשר חלקם הגדול מוצא את עצמו מכור לפייסבוק.
אייני באה להגיד כי בעקבות הפייסבוק הם במצב רגשי כזה. אך בטח זה לא תרם למצבם....
וכך מצאתי את עצמי מתגבשת עם נושא העבודה שמאוד מסקרן ומענין אותי
המשלב בתוכו גם את ההתיחסות לזרם הדתי ממנו אני באה, גם לגיל ההתבגרות- גיל איתו אני עובדת וגם עם הסכנות בפייסבוק.
אני עכשיו בשלב אסיפת חומרים לעבודה.
אני יודעת שזה תחילתו של מסע שאני מאוד סקרנית לראות מה ייצא ממנו.....

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

מכייון שאני עדיין בחופשת לידה, וטרם חזרתי ללימודים. הפעם אעסוק גם בתחום הטכנולוגי וגם בתחום ההורות
שבשבועות האחרונים נושקים זה לזה לצערי....
במה דברים אמורים?
שילה, בני השני,בן ה-9 , ילד נבון ומקסים. תלמיד בכיתה ד'. חזר לפני כשבוע עם הודעה מרשימה:
"אבא ואמא! חסכתי הרבה כסף. החלטתי שאני רוצה לקנות מכספי אייפוד".
כמובן בעלי ואני הרמנו גבה. לא הבנו מאיפה נחתה עלינו הידיעה המרעישה.  מה גרם למתוק שהיה עסוק עד כה במשחקי כדורסל לעסוק בעניני תקשוב? מאיפה הוא יודע מה זה אייפוד?
כששאלנו את שילה לפשר העניין . התברר שבכיתתו ישנם ילדים שמגיעים עם אייפודים.
אני היתי המומה.
בציבור שלנו לא נהוג לקנות לילדים מוצרי מחשב למינהם,גם מטעמי וצניעות וגם מטעמי חינוך.
בעלי ואני החלטנו שאנחנו באופן עקרוני וחינוכי איננו מוכנים ששילה יקנה אייפוד.
משיחה עם הסובבים אותי (חברות, אחי, גיסתי) הבנתי כי אנחנו די בודדים בתפיסתנו.
מצאתי את עצמי מבררת לעצמי את הנקודה וגם לסובבי- מדוע באמת איננו מוכנים להכנס לקידמה?
ומדוע אני, שיודעת להסביר ולנאום בפני סובבי מדוע חשוב לעבוד עם מחשב ולהכניס את התקשוב למערכת החינוך,
איני מוכנה שלתוך ביתי- מבצרי המחשב האייפודי יכנס .
מדוע על אחרים אני חכמה ועל ילדיי אינני עדיין מוכנה.
והתשובה שבררתי לעצמי -
שהתפקיד העיקרי שלנו כהורים הוא בין השאר לחנך את ילדינו-
ללמדם מה נכון לעשות ומה פחות,
מהי הדרך הטובה לדבוק וממה להתרחק.
ללמדם להיות קשובים לנפשם ולא ללחצי החברה.
ללמוד להסתדר עם אחיה וחבריהם
אם במשחק ואם בדיבור.
ועוד הרשימה ארוכה...
אנחנו משקיעים המון המון מחשבה וזמן בחינוך הילדים.
ודווקא בגלל שחינוך ילדינו הוא בנפשינו איננו מוכנים שנפשם הרכה והעדינה תהיה חשופה לדברים שאינם תואמים את רוחינו וחינוכינו.
האינטרנט חשוף לתכנים ולתמונות שלא הינו רוצים שילדינו יחשפו.
ובעיקר הפחד הגדול שמא הגענו למצב בו הילד במקום למצוא זמן איכות עם חבריו
"יתמכר" למשחקי מחשב.
יגידו סובבי - אוקיי, אז תגבילי את הזמן של בנך עם האייפוד.
ואני תוהה- מדוע בכלל להעמיד את ילדיי בסיטואצות של התמודדות עם דבר שלא נצרך וחובה?
 הלוואי הלוואי
שאדע להבחין מה נכון לנו ומה פחות
ומה  הדרך הנכונה בה ארצה שידבקו בה ילדיי......

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?

בימים אלו יושבת במשרד החינוך במחוז ירושלים ועדה. אל הוועדה עולים מנהלי בית ספר בשיתוף רכז התקשוב הבית ספרי, לפרוס את התוכנית הבית ספרית בנושא התקשוב על מנת לקבל את התקציב המיוחל ולהתחיל בציוד בית הספר במקרנים ובאמצעי החשכה, ואת המורים במחשבים ניידים.
לב ליבה של התוכנית הבית ספרית המוגשת היא תוכנית הל"ה- הוראה, למידה הערכה.
בתוכנית זו כל המורים צריכים להגיש תוכנית עבודה כיצד ישלבו את המחשב שיעור אחד בשבוע במקצועות הליבה: מתמטיקה, אנגלית, עברית, מדעים ויהדות.
המורים נדרשו לשלוח את הלינק של אתר האינטרנט בו ישתמשו, ולתאר כיצד אתר זה יביא לידי ביטוי את השינוי שיערך בשיעור. איזו מיומנות של המאה ה- 21 תילמד בשיעור ועוד. את הנתונים הנ"ל אסף רכז התקשוב בעמל רב מן המורים הששים אלי קרב מחד, ומן המורים הנרגנים מאידך.
אחת הביקורות המרכזיות שעולות מן השטח הייתה- כיצד מצפים מן המורים שיכינו תוכנית וינתחו שיעור כיצד הוא יתרום ועל איזה קריטריונים הוא עונה, כל עוד הכל וירטואלי. ציוד לא התקבל, תשתית לא קיית- אך בכל מקרה תכינו עבודה- כאילו הכל קיים!
מאידך עונים להם המורים הששים אלי קרב- כיצד יינתן לכם ציוד יקר, ותשתית נרחבת, לפני שתוכיחו שאתם מסוגלים לתפקד עם ציוד כזה.
מה יקרה עם יציידו את בית הספר והמורים- ולא תדעו בכלל להכין שום שיעור. לא חבל על מיליוני השקלים שיישפכו?
ואכן, חזרנו לשאלה הקדומה: מה קדם למה?
האם קודם כל ציוד ואז תוכניות עבודה, או קודם כל תוכניות עבודה וירטואליות ואז ציוד?
כל צד חפור בעמדתו...
ימים יגידו!

יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

התחדשות

וואו! כמה זמן עבר מאז כתבתי לאחרונה!
תחושה של תקופה ארוכה שקרו בה הרבה התחדשויות.
אז קודם כל בפן האישי- בשעה טובה נולד לנו בן!
מה שגרם לי לקחת קצת "אתנחתא" ולהזכר שקיים גם דבר שנקרא  בית ומנוחה.
לדעת להנות מהדברים האמיתיים באמת .
השמחה גדולה בהכנס הקטן למשפחתינו.
מדהים כמה אור ושמחה כל ילד חדש מוסיף למשפחה.
חוץ מהתוספת החדשה נוספה לה גם תובנה חדשה.
טוב, אולי לא תובנה חדשה.
אך היה כיף להזכר בתובנה הזו.
והיא -
לעצור לרגע. לנשום.
להנות מפלאי הבריאה.
ולמה אתם שואלים זה קשור בכלל לפורום העוסק בתקשוב?
כי גם בתקשוב אנו זקוקים לאתנחתא.
לסבלנות ולנחת להתבונן ולראות מה נכון לנו ומה לא נכון לנו כעת.
הרבה דברים חדשים וצצים סביבנו הן בחיינו והן בסביבת עבודתינו
ובעיקר בסביבת האינטרנט- והכל בקצב מסחרר
ולעיתים אנחנו שוכחים גם קצת להתבונן ולחשוב מה נכון להשתמש בו ולהחשף אליו
ומה עדיף שלא.
הנחת באתנחתא ממרוץ החיים גרם לי
להיות יותר מתבוננת ומעמיקה.
זה בא לידי ביטוי בכל מיני תחומים

שיהיה לנו הרבה ימים של אור והתפכחות
ובעיקר הרבה שמחה והתחדשות.
שנדע להיות מובילים ולא מובלים
שנדע להקשיב לקול הפנימי ולא לקול של הלחץ החברתי.
רק טוב!
ורד