השבוע נכחתי בכנס של "בניין שלם" - כנס המיועד לנשים בנושא: משפחה, זוגיות וחינוך הילדים.
כנס בו משתתפים קרב ל4,000 נשים! (לאו דוקא מהציבור הדתי)
נשים הצמאות לדעת וללמוד כיצד לקדם את הזוגיות, חינוך ילדיהם והקשר עם המשפחה.
אחת ההרצאות היתה בנושא הפייסבוק.
את ההרצאה העביר הרב יונה גודמן - רב הידוע בציבור הדתי.
הרב יונה החליט לבדוק לפני כשנתיים -את סכנות האינטרנט.
מתוך מקום של בחינה ובדיקה . מתוך ידיעה שלאט לאט הציבור הדתי נחשף לכלי זה ויהיה נכון לבדוק את מקומו של האינטרנט בבית.
כחלק מהדברים שהרב יונה בדק, הוא בדק את נושא הפייסבוק.
והעלה בכנס, בפני 400 משתתפות, את רשמיו.
אנסה להביא אותם בקצרה:
כאשר התחילה ההרצאה, פנה הרב יונה בשאלה לקהל השומעות:
"למי מהמשתתפות יש כאן פייסבוק?" - כ10 נשים הרימו את ידן.
מיד לאחר מכן שאל הרב יונה -
"למי מהיושבות בקהל הילדים שלהם מחוברים לפייסבוק"? - רוב קהל הנשים הצביע.
הרב יונה אמר: אתן מבינות, כי לרובינו בקהל אין שמץ של מושג לאין ילדינו גולשים. אנחנו לא מכרים את הפייסבוק בזמן שילדינו מתכתבים ומצוטטים.
הרב יונה , התחיל בסקירה קצרה על הפן הפסכלוגי הקשור לגיל ההתבגרות:
- דור ילדינו נולד לתוך מציאות אחרת.
- הפער הדיגיטלי הוא כעין פער דורות.
- ביהדות אנו מאמינים כי יש מסורת העוברת מאב לבנו, הכוח, התבונה והמוסר מצויים בידי המבוגר, בידי האב המחנך,המנחיל את ידיעותיו , ערכיו וכו' לבנו, בדור הזה הילדים נמצאים בעולם ידע תקשובי הגבוה מהוריהם. כך שהילד כבר לא נזקק לאב, הוא יודע שהכל הוא יכול למצוא באינטרנט את כל התשובות לשאלותיו ואפילו גם מה שלא חיפש.
- אנחנו, דור ההורים- מהגרים דיגטלים וילדינו- הם ילידים דיגטלים: הרב יונה המשיל זאת לעליה לארץ: כאשר עולה חדש עולה לארץ הוא מודע לכך שהוא לא מכיר את השפה וכי יהיה פער בינו לבין היושבים בארץ וזה היתרון אצל אותו עולה- הוא מודע לקושי ומטפל בו. לעומת זאת. אנחנו דור המבוגרים, איננו מבינים כי איננו מבינים את שפת ילדינו ואנו בטוחים שאנו יודעים ומבינים ומכירים את השפה.יתרה מזאת, מכיון שאנחנו בטוחים כי אנו מכירים את השפה אנו לא מאמינים וקולטים עד כמה התכנים באינטרנט יכולים להיות פרוצים.
כלומר:
- להורים אין שמץ של מושג מה ילד קורא ורואה.
-ראו במחקרים כי הרבה פעמים שילד נחשף למשהו לא טוב באינטרנט, הוא לא מספר זאת להוריו: או מפני שהוא מפחד שהם יכעסו עליו הוא שהוא מפחד שהם ישללו ממנו לגמרי את ההכנסות לאינטרנט.
אם נסקור את המאפיינים העיקריים של גילההתבגרות נראה כי:
- בגיל הזה המתבגר אוהב לקחת סיכונים.
- ישנה אפשרות של בחירת זהויות אצל המתבגר.
- רצון לעצמאות.
- רצון לקשר לבינו ובינה.
- רצון למידע לנושאים רגישים.
ואם נשים לב, נראב שאת כל המאפיינים שצוינו , הילדים שלנו עושים באינטרנט.
ועולים שאלות מאוד קשות לגבי הגלישה באינטרנט של ילדינו ולגבי תפקידנו כהורים:
- האם אנחנו באמת שותפים למסע ההתבגרות של ילדינו? או שמא ילדינו חווה זאתלבדו מול הרשת האינטרנטית?
- האם האינטרנט הוא משמש כלי או מהות?
- מה המדיניות המשפחתית שעלינו לנקוף? להאבק? להתעלם? לשקף לילד או שמא להצטרף אליו?
מה שבטוח זה שהורה שהיה יודע שילדו מסתובב ברחוב באופן קבוע, היה ישר רץלבדוק לאן ילדו הולך ולאן הוא מסתובב, עם מי הוא מסתובבב ובעיקר מה הוא עושה שם. להורים כיום יש תחושה שהנה, הבן שלי בבבית- במקום המוגן שלו, אך הם לא מעלים בדעתם שהרחוב נמצא אצליהם בבית. הכל חשוף, הכל פרוץ.
אז לפני שנמצא פתרונות. בואו נבדוק בכלל מה היתרונות ומה החסרונות של הפיסבוק:
היתרונות:
- אפשרות ליצירית קשרים חברתיים, משפחתיים של הילד עם העולם.
- יכולת להתעדכן על הנעשה.
החסרונות:
- בזבוז זמן .
- חשיפה לתמונותוסרטונים.
- חלק מהתמונות נוראיות, מנסות להיות כמה שיותר חשופות ופתוחות ע"מ לזמן כמה שיותר אנשים לצפות בפייסבוק שלך.
- חשיפת הזהת האישית.
- שיווק עצמי- ע"מ שיקראו בפייסבוק, כל אחד מנסה לשווק את עצמו.
- אשליית חברות.
- ערטול רגשי.
וכמובן שיש סכנות: גניבת זהות של מישהו ובריונות .
אז מה בעצם אנחנו כהורים יכולים לעשות?
-אנחנו יכולים להנחות את ילדינו להגדיר בפייסבוק אפשרות שהתוכן יהיה פתוח רק לאנשיםמסוימים ולא לכל העולם.
- לא לאשר כל בקשת חברות.
- "לא להרדם בשמירה" - לשים את המחשב בסלון, לבדוק מדי פעם היכן ילדינו גולשים.
- להגביל את זמן ילדינו באינטרנט - כע חצי שעה ביום!
- שיחה ודיבור מתמשך עם ילדינו על הסכנות בפייסבוק וכו'.
הסכנה העכשווית היא הפייסבוק. אך גם אם נדע להתמודד איתה הסכנות הבאות מתרגשות ובאות, ככל נהיה פתוחים יותר כך הסכנות גדולות יותר.
ורק אסיים כי הרב אבינר , הוציא פסק הלכה כי במחשב יש דין של
דיני ייחוד....זה כשלעצמו אומר המון.....
