הכיתה העתידנית....

פרופ' עמי וולנסקי הפנה אותנו לכתבה מעניינת שפורסמה בחדשות 2
http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-33e5fdcae0b5521004.htm
אתר עת הדעת".
מדובר ביוזמה מבורכת של איש אחד, אשר החליט לעשות מעשה ולשנות את פני ה"איך" , בתחום הלימודי בבתי הספר בישראל.

במסגרת הקורס של אתי כוכבי, הגיע נציג מטעם "עת הדעת"
והציג את הרציונאל העומד מאחורי התוכנית. (הדברים נאמרים גם בכתבה).
בין היתר הוא ציין כי השוני העיקרי בתוכנית הזאת לעומת המציאות העגומה היום בארץ. היא:
1 - גודל הכיתה - כיום ישנם כיתות המכילות הרבה תלמידים. אין אפשרות למורה ל"הגיע" לכל תלמיד ותלמיד. כל אחד ורמתו הוא. מבחינה אובייקטיבית קשה למורה ללמד בכמה רמות ולענות על הצורך של כולם.
כמורה לכיתה המשלבת תלמידים מהחנ"מ, אני ממש מודעת לזה. שעות אני היתי יושבת עם המחנכת של כיתת החינוך המיוחד ע"מ שנוכל לענות כמה שיותר על הצרכים המרובים של התלמידים. וגם אז, זה הצליח בזכות חלוקה לקבוצות לפי רמות, דבר המצריך עוד כוח עזר.
דרך לימוד בעת הדעת, יש לכל תלמיד את סביבת הלמידה שלו ומותאמת לו רמתו. התלמיד לא מתבייש ברמתו. כ אף אחד בכיתה לא יודע באיזה רמה הוא נמצא.

2- התלמידים כיום חיים  בעולם דיגטלי- מי יותר ומי פחות. אי אפשר ללמד תלמיד שרגיל להיות מתוקשב באמצעים שאינם רלוונטים עוד.
בעיניי זה גם שינוי בחשיבה: אם עד כה ציפו מהתלמיד להתחבר לרמת הכיתה ולדרך לימודו של המורה. קורה כאן תהליך הפוך שבעיניי הוא מבורך ונכון - המורה צריך להתאים את עצמו לתלמיד ולמצוא את הדרך האופטימלית שבה התלמיד ילמד בצורה האפקטיבית ביותר.

3 - קבלת משוב - אם עד כה ילדים נבחנו במבחנים שהיו מערכים פעם ב... האתר שם לו למטרה לתת לילד משוב מידי, מתוך רצון שהתלמיד יבין מה הבעיה וישר יתקנה.
המורה יכולה לקבל בסוף שיעור מיפוי כיתתי ודירוג אישי של כל תלמיד- היכן טעה, במה צריך חיזוק וכו'.


האתר כיום מופעל במספר יחסית קטן של מקומות. ודי חבל.
אינני יודעת ממה להתפעל יותר- מתכני האתר, מהדרך המיוחדת שאותה הם מצאו.
או מהאיש המיוחד שהחליט לתרום המון  מכספו וזמנו לטובת חינוך ילדי ישראל.
אז החלטתי להתפעל משניהם....